הכוונה באי-שוויון הנה לביטוי שאין בו את סימן השווין, =.
אלא לרוב אחד מארבע הסימנים הבאים:
גדול מ- <, גדול שווה מ- ≤, קטן מ- >, קטן שווה מ-≥.
לדוגמא:
X + 2 > 6
הכוונה בפיתרון האי-שוויון הנה למציאת תחום ערכי ה-X שמקיימים את הדרישה, כלומר את ערכי ה-X שאפשר להציב בביטוי ולקבל תוצאות שגדולות מ-6.
נציב:
X=8
נותן
8 + 2 = 10 > 6
ולכן X=8 זה פיתרון אפשרי כי ישנם עוד ערכים רבים המקיימים את אי השוויון הזה.
הדרך האלגברית למצוא את התחום המלא הנה דרך העברת אגפים:
נרצה להשאיר את ה-X לבד באגף ולכן נעביר את ה-2 לאגף השני.
נקבל:
X > 6-2 = 4
כלומר – X > 4 הוא תחום הפתרונות המלא.
משמעות הפיתרון הנה שצריך להציב ערכי X שגדולים מ-4 כדי לקבל ביטוי שגדול מ-6 ולקיים את תנאי אי השוויון.
דוגמא נוספת:
X -10 < 5
נעביר את ה—10 ונקבל:
X< 5+10 = 15
X<15
לכן צריך להציב ערכי X שקטנים מ-15 כדי לקבל תוצאה שקטנה מ-5.
למה לא עושים לכל נושא בחן את עצמך ?
הכוונה באי-שוויון הנה לביטוי שאין בו את סימן השווין, =.
אלא לרוב אחד מארבע הסימנים הבאים:
גדול מ- <, גדול שווה מ- ≤, קטן מ- >, קטן שווה מ-≥.
לדוגמא:
X + 2 > 6
הכוונה בפיתרון האי-שוויון הנה למציאת תחום ערכי ה-X שמקיימים את הדרישה, כלומר את ערכי ה-X שאפשר להציב בביטוי ולקבל תוצאות שגדולות מ-6.
לדוגמא:
נציב:
X=8
נותן
8 + 2 = 10 > 6
ולכן X=8 זה פיתרון אפשרי כי ישנם עוד ערכים רבים המקיימים את אי השוויון הזה.
הדרך האלגברית למצוא את התחום המלא הנה דרך העברת אגפים:
נרצה להשאיר את ה-X לבד באגף ולכן נעביר את ה-2 לאגף השני.
נקבל:
X > 6-2 = 4
כלומר – X > 4 הוא תחום הפתרונות המלא.
משמעות הפיתרון הנה שצריך להציב ערכי X שגדולים מ-4 כדי לקבל ביטוי שגדול מ-6 ולקיים את תנאי אי השוויון.
דוגמא נוספת:
X -10 < 5
נעביר את ה—10 ונקבל:
X< 5+10 = 15
X<15
לכן צריך להציב ערכי X שקטנים מ-15 כדי לקבל תוצאה שקטנה מ-5.